שעוני אוריס בישראל
שעוני וולקן בישראל
03-6414073
 
 

 

טריטיום בשעון _{1}^{3}T\to _{2}^{3}He+e^{-}+\bar{\nu }_{e}

אספנו לכם מספר הגיגים על נושא הטריטיום מפורום "זירת השעונים" 
מקווה שתעשירו את הידע שלכם ..
חכמת ההמונים,קריאה נעימה..

הקדמה מתוך ויקפידיה:

טְרִיטְיוּם הוא איזוטופ של מימן שגרעינו מכיל פרוטון ושני נייטרונים, כלומר יש לו מסה אטומית של 3. סמלו הכימי של הטריטיום הוא 3H או T‏.[1]

הטריטיום הוא איזוטופ רדיואקטיבי הפולט קרינת בטא נמוכת אנרגיה עד מקסימום אנרגיה של 18 קילו-אלקטרונוולט ובעל זמן מחצית חיים בן 12.2שנים. תהליך התפרקות הטריטיום נתון ע"י: _{1}^{3}T\to _{2}^{3}He+e^{-}+\bar{\nu }_{e}

את הטריטיום גילו הפיזיקאים פול הרטק (Paul Harteck), מ.ל. אוליפנט (M.L. Oliphant) וארנסט רתרפורד ב-1934, כאשר הם הפציצודאוטריום, בגרעיני דאוטריום בעלי אנרגיה גבוהה.

 ועכשיו לשעונים..
לא משתמשים היום בטריטיום בשעונים.    טל בן שלמה
 

טריטיום כחומר זוהר החליף בתחילת שנות החמישים את הרדיום, שהוא חומר רדיואקטיבי מסוכן מאד. בתחילה הוא נחשב לתחליף הבטוח אבל בתחילת שנות השבעים גילו שגם טריטיום לא הכי בריא בלשון המעטה והיום לפחות במדינות מערביות וזה כמובן כולל את שוויץ, לא נותנים לאנשים לעבוד עם החומר הזה. אז אם יש לך משהו יותר חדש מ 1970 עם טריטיום, זה מגיע מחוץ לשוויץ או שזה נעשה בסביבה רובוטית (כלומר ניקוד/מילוי אוטומטיים). אני מסיק שעדיין יש אפשרות למצוא מישהו בויאטנם או צפון קוריאה שיעשה את זה ידנית...

להבדיל מריאקציה כימית, סופר-לומינובה ודומיו הוא פטנט יפני שנרכש על ידי חברה שויצרית ופועל על עקרון של חשיפה לאור ואגירתו. כמות האור גדולה משמעותית מהתחליפים הקודמים ועם זאת לטווח קצר יחסית של מספר שעות. 

לשם השוואה, רדיום במתכונתו ה"זוהרת" הוא ריאקציהו עם גופרית. לאחר כ 15 שנה הרדיום "שורף" את הגופרית באפקט רדיואקטיבי מתמשך והלוח/מחוג מפסיק לזהור. מאידך בתקופה שהוא פעיל הוא פשוט זוהר כ 15 שנה גם אם הלוח/מחוג נמצא כל הזמן בחושך! יש לציין שהאפקט פוסק מלפעול לאחר כ 15 שנה רק בגלל שהגופרית איננה מתפקדת יותר. לרדיום אורך חיים פולט קרינה של 1950 שנה כך שלמעשה אם תעביר היום מונה גייגר מעל לוח עם רדיום הוא יצפצף, ואפילו די חזק. לכן הוא מסוכן למרות שויזואלית הוא כבר לא פעיל.

כאמור ציינתי שטריטיום הוא חומר מסוכן וזה כמובן מוכח מדעית. יש לציין שהסיכון כפי שציינתי קודם לכן הוא יותר למי שמשתמש בו לאפליקציה לאורך זמן, פחות לעונד שעון יחידני. זאת מכיון שהסיכון הוא בחשיפה למערכות פנימיות כלומר אוראלית או נשימתית ולא מקרבה לחומר (כמו בראדיום שהוא פשוט רדיואקטיבי ומסכן את עונד השעון גם אם הוא לא נחשף לחומר נשימתית). 

זאת גם הסיבה שציינתי שעדין משתמשים בטריטיום אבל בעבודה עם החומר לא נהוג להגיע איתו למגע באופן ישיר כפי שנעשה בעבר באפליקציה ידנית בשום מדינה מערבית, מהסיבות שציינתי.

לגבי המינון אני חושב שזה לא כל כך רלוונטי, אמנם יש מסוכן ומסוכן פחות אבל ניתן להסכים שיש חומרים שפשוט לא כדאי שיהיו בגוף בכלל. גם ציאניד זה חומר מסוכן וכל הציפויים למיניהם שאני עובד איתם כדוגמת ציפוי זהב, ציפוי כסף, רודיום ואחרים הם כולם מבוססי ציאניד אבל במינון מאד נמוך. ציאניד במינון גבוה יהרוג אותך מיד ולהבדיל, ציאניד במינון נמוך לא מסוכן מאחר וזה חומר שהגוף יודע לפרק, להבדיל מכל החומרים הזורחים למניהם :-). 
 
מה אומר הסימון  >25 על החוגה  רולקס קליבר 1560

>25 ? אם כן ואתה רוצה לדעת מה זה אומר אז בשנתון הזה לא היה את החומר הזרחני לומינובה שממנו עושים היום את השנתות והמחוגים באותה תקופה השתמשו בחומר שנקרא טריטיום ועם הזמן הוא התגלה כסרטני והפסיקו להשתמש בו הסימון קטן מ 25 בעצם בא ומדגיש שיש 25 אחוז טריטיום יש בלוח ואין סכנה בריאותית לעונד השעון :)

יש אצלי (יונתן) את כל הניירת כולל תעודת אחריות משנת 1979.
לפי המספר הסידורי השעון יוצר בשנת 1978.
נתתה לי כף לדעת שנתתי לבן מתנה שלא בקלות הוא ישכח אותה. 
לא מזמן פגשתי איש אשקולות שענד על היד רולקס סבמרינר דבל רד. לדבריו הציעו לו עליו 35.000 אירו.
את הרולקס הוא קיבל ביחידה בשנות ה 60.
לרולקס היו כמה סדרות יחודיות כמו הטיפני הקומקס הדבל רד והיום הם שווים הון.
תיארתי לעצמי שה GMT יקבל תוספת ערך מיוחד ברבות השנים.
מצרף לך תמונת תקריב לנושא ה 25> 
תודה ליונתן ולערן 
קל מאוד לזהות...              tdail

ברדיום לא משתמשים מאז שנות השישים. בתקופה הזו התחיל השימוש בטריטיום.
רוב החברות הפסיקו להשתמש בטריטיום בסוף שנות ה90/תחילת שנות ה2000.
יש עדיין יצרנים שמשתמשים בטריטיום על חוגות שעונים.
קל לזהות חוגות עם רדיום/טריטיום בעיקר לפי דגם/שנת יצור השעון.
על חוגות שעונים עם טריטיום בדרך כלל יהיה מודפס בתחתית החוגה אחת מני וריאציות של: T-SWISS-T, SWISS-T<25, T SWISS MADE T, T SWISS T, וכו׳. ה T היא אינדיקציה שהחוגה היא חוגת טריטיום.
הטריטיום גם עם השנים משנה צבע ומקבל פטינה בגווני צהוב/כתום (בדרגות כהות שונות, תלוי בשימוש/אחסון השעון במהלך השנים).

האם שווה לאסוף שעונים עם חוגות טריטיום/ראדיום? רק תסתכל על תוצאות של מכירות פומביות של שעוני וינטאג׳...
בתור אחד שיש לו רק שעונים עם חוגות טריטיום, אני יכול להגיד לך שאין דבר יותר יפה בעיני משעון וינטאג׳ עם פטינה על החוגה ומספרים צהובים...
הרולקס 1680 Red Sub שלי משנת 1973 כבר מת לגמרי ולא מאיר.
הרולקס 5513 שלי משנת 1978 עדיין מאיר קצת. צריך להיות בחושך מוחלט כדי לראות.
שעוני הפנראי שלי מאמצע וסוף שעות ה90 עדיין מאירים חזק מאוד ולא צריכים ״להטען״ כמו חוגה עם לומינובה כדי להאיר.
האם זה מפריע לי שהרולקסים כבר לא מאירים והפנראי בטח גם יפסיקו עוד כמה שנים? בכלל לא.
אני לא גר במערה חשוכה ובלילה אני בדרך כלל ישן ;-)
קצת על קרינה רדיואקטיבית .. DIVER

רולקס התחילו להשתמש בלומינובה (ייקרא L) בסוף שנות ה 90, סביבות 1998-1999. ההבדל העיקרי הוא שטריטיום (להלן T) הוא איזוטופ רדיו אקטיבי עם זמן מחצית חיים (זמ"ח) של 12 שנה. לאחר מכן הוא מתחיל להשרף ויעילותו לזהוא בחשיכה הולכת ופוחתת ודורשת מהעיניים להסתגל לחשיכה כדי לראות את הזוהר בנוסף הוא מתחיל לקבל צבע "בג", מה שמכונה "פטינה".

L ומינובה הוא חומר שאינו רדיואקטיבי ופועל אין לו זמן מחצית חיים. הוא אינו זוהר מעצמו אלא דורש הטענה באמצעות הארה עליו באור חזק. L לעולם לא יישרף. לאחר הטענה הוא בוהק בדכ בירוק כמעט מיידית. החסרון היחידי הוא שזמן ההטענה בדכ מסתיים אחרי 6 שעות לעומת ה T שזהר כל הלילה.

הסיבה העיקרית שעברו מ T ל L היא שהשימוש ב T פשוט נאסר בהרבה מדינות בגלל היותו רדיו אקטיבי. השאר הוא תוצאה של האיסור הנ"ל
(כל הפיתוחים השונים של לומינובה, סופר לומינובה וכד') 
הנה נתוני השימוש של החומר במותג רולקס  
Letters SWISS
luminous material Superluminova
used from 1998 until 2000
not radioactive
Letters T SWISS T
luminous material Tritium
used from 1960 until 1998
radioactive, radioactivity less than 277 MBq (7,5 mCi)
Letters SWISS - T < 25
luminous material Tritium
used from 1960 until 1998
radioactive, radioactivity less than 925 MBq (25 mCi
Letters SWISS
luminous material Radium
used until 1960
radioactive
  Letters SWISS MADE
luminous material Superluminova
used from 2000
not radioactive
 
הסבר לאותיות על החוגה DIVER

ראשית לאותיות, L , T וכד' הן מצביעות על סוג החומר הזרחני/זוהר הגורם לספרות בשעון לזהור. T זה טריטיום , L זה לומינובה וכד'.
לגבי SWISS או SWISS MADE. כל שעון הרוצה לזכורת בתואר swiss made, חייב לעמוד במספר קריטריונים :
לפחות 50% מ BOM של השעון יוצרו בשוויץ, ובעברית:50% מסך עלות החלקים של השעון יוצרו בשוויץ. בנוסף, ההרכבה והבדיקות חייבות להעשות בשוויץ. 
כדי שיהיה SWISS, מספיק שהשעון יורכב וייבדק בשוויץ. 
סימונים  

TRITIUM הוא חומר רדיואקטיבי עם מחצית חיים קצרה מאד של 12.5 שנים להבדיל מראדיום שהוא בעל מחצית חיים של למעלה מ 1000 שנה. עם זאת כל הלוחות המיוצרים בשוויץ ובהם שימוש בטריטיום מסומנים כסטנדרט החל מ 1962 באחת משתי השיטות:
T SWISS T המצביע על המצאות טריטיום על הלוח
T<25 SWISS המצביע על המצאות טריטיום ברמה של פחות מ 25 חלקיקים

 
≈≈≈≈≈≈≈≈≈≈≈≈≈≈≈≈≈≈

רולקס לונג'ין
אומגה וולקן בולגרי קרטייה
שאנל טיסו אטרנה
מייקל קורס טאג הויר
טורי ברץ בל ורוס
לונג'ין  כרונוסוויס
הובלו סרטינה מונבלאן
פטק פיליפ בריגה
בל ורוס מוריס לקרואה
זניט סייקו קסיו סווטש
לאנגה זון 
ברייטלינג 
בלאנפיין אודמר פיגה
שופארד לואי הררד

ריימונד וויל
אטרנה ברברי ואגנר
לומינוקס טודור  פנדי
אייס ורסצ'ה לוקמן
דיור גס מידו פוסיל
ארמני  שאנל אלפינה
ריימונד וויל כורום

גראהם   נאוטיקה
ושרון קונסטנטין גוצ'י
קרל לגרפלד פנדי
פורטיס ג'יקוב אנד קו
יו-בוט גלאס הוטה
קלווין קליין סבן פריידי
אוריינט ריצ'רד מייל הרמס
פורש דיזיין  די גרסיאנו
ארנולנד אנד סאן דיפ בלו
פיאז'ה יגר לה קולטורה 
אטרנה ג'ארד פריגו 
דוקסה 
 ריצ'ארד מייל 
 

שעון אוריס במבצע רק
9,990 שקל
(במקום 16,417 שקל)
לחצו כאן לפרטים


  
משווקים מורשים 
שעוני אומגה
 
 
 
 
 

כל טיים
ירמיהו 6 ת"א
אבן גבירול 51 ת"א
משווקים מורשים

אומגה 

03-5461547



עכשיו בפורום שלנו...


100% שעון שוויצרי, הרכבה ידנית בידי שען מומחה - חברת בוטיק לשעוני יוקרה - מסורת ארוכת שנים - יבוא מסודר לישראל - שרות ואחריות 

מחירים אטרקטיבים - טרייד אין , תשלומים נוחים ,יבואן רשמי של שעוני וולקן בישראל :ד.ח שניידר 03-6414073 חנות: ברודצקי 15 רמת אביב